האירוע שקרה בבית הספר בפתח תקווה מראה על דפוס חוזר בשרשרת אירועים מצערים שקורים פעם אחר פעם, והינו פרי מעשם של כמה אנשים שמצפון לא קיים בעולמם, אנשים שבחרו לנצל את התחום האפור הזה של המערכת ולפעול ככל העולה על דעתם.
אך אין זה אומר שהבעייה טמונה במקרים הללו בלבד. אנחנו מקבלים פניות מאזרחים מודאגים וכאובים מכל רחבי המדינה. המקרה הזה נגע בלבבות של אנשים רבים וגרם לחלק לא מבוטל מהם להזדהות עם הסיטואציה, בין אם מתוך חוויה אישית ובין אם מתוך החוויה של ילדיהם. חוויות שהפגישו אותם פנים מול פנים עם מערכת לא מרוסנת, שהסיכויים להתמודד עימה לבד הם קלושים. מערכת שהותירה אותם מוכי טראומה וצער.
ברוב המקרים, ניתן לפתור סוגיות מן הסוג הזה בשלווה ובנחת, ולנסות למצוא שפה משותפות. אך כדי לעשות זאת, יש לבצע במערכת את השינויים הנכונים ולא לנסות לפתור סוגיות כאלו באמצעות חוקי "פרווה" שלא פותרים דבר. לא משנה עד כמה מסובך נראה המקרה, המהות היא פשוטה ועיקרה היא כי האחד לא התחשב ברגשות ובצרכים של האחר ובמקום זאת, התנשא על פני האחר וראה עצמו כבעל הסמכות והשליטה.
בימים האחרונים, אנחנו מקבלים אינספור פניות ממורים ועובדי הוראה אשר מביעים תמיכה בילדה, במשפחתה ובנו. הם יודעים כי פעולותינו נועדו להשיג את התוצאות הנכונות – שיפור מערכת החינוך, עבורה הקדישו את חייהם. הם מבינים שאנחנו ביחד ומאוחדים, וכי מנגד פועלת מערכת מיושנת שמאורגנת על פי העיקרון של "הפרד וכבוש".
דרוש שינוי בהול במערכת הזו, מערכת שבקושי עובדת, מערכת שמפלגת ומשסעת אותנו מבפנים, מערכת שמאשפרת לאנשים לא ישרים להשתמש בה לטובת האינטרסים שלהם ומספקת להם גיבוי מרבי על כך, מערכת שפוגעת בזכויות של ההורים ושל המורים.
בעיקרו של דבר, מערכת החינוך היא השתקפות החברה שלנו. עלינו מוטלת החובה להחליט איך נתנהג האחד לשני – כזאבים או כאחים, ואף חבר כנסת או שר לא יחליט עבורנו בשאלה הזו. אלא אנחנו בלבד. משימתם היחידה היא לייצג את הצרכים שלנו, את הצרכים של הציבור שבחר בהם לייצג אותם ולהיות הקול שלהם בכנסת.
יואב פרוקופייב
מנכ"ל
האמת הגסה
