נכון. אתם קסמתם. והתפללתם. ואספתם כסף. ואני באתי לדווח לכם על העבודה שלכם.

ראשית, חיכינו למסמכים על התרמוגרפים, זוכרים? הם הגיעו. אבל לא מיד. אבל הגיעו. כמה זה עלה לנו – אנחנו יודעים, אבל לא נגיד. אז זה נסע. זמן רב, זמן רב, זה נסע. והגיע לגבול. ושם הם עצרו אותו ואמרו: לא. אנחנו לא נעביר את התרמוגרפים. הם – מוצר של שימוש כפול. אבל הם – לא. הם לציד! ויש להם כל המסמכים. בסדר, אמרו המכסנים מצד פולין. אז פשוט תעמדו בצד. והמתנדב שלנו עמד. עד ארבע בבוקר. היו לו שני ימים שניים ללא שינה… אבל זה הגיע!!! וגנאדי חזן, מסכן את הגוף שלו, פרק את כל זה, כמו נער בן עשרים. ושם, בין היתר, כמעט 4 טון משא. וחלק מהטונים האלה כבר בדרך ליחידה. לבריגדות הסטורם. וזה נסע על המכונית שקניתם. שאני חיפשתי בדם, זיעה ודמעות בכל אירופה. ואתם הבאתם כסף לה בערב הצדקה של אולגה גוראל. ואלכסנדר גליצקי נתןלה קורס ומכר את הספרים שלו. ואספנו במהלך הערב האחד כסף לחצי מכונית. והנה היא – מלאה לגמרי. נסעה. וכמעט הגיעה. במיכל אחד. לא פעם אחת לא נפלה בדרך! עוד 20 ק"מ – תהיה במקום. מה לך להגיד? שאתם מצילים חיילים. אין להודות על זה. פשוט תדעו את זה.